|
|
|
|
מיתה קלהזאב
כחל
1993
|
| Read the Translation |
לְאָן תִּשְּׂאִי אוֹתִי הָרוּחַ לְאֵיזֶה חוֹף, נָמֵל, גּוֹרָל, הַאִם אֶפֹּל לְיָם פָּתוּחַ אוֹ יִטְרֵפֵנִי נֶשֶׁר עַל? כִּי מַהוּ מָוֶת? לֹא יוֹדֵעַ וְאֵיךְ בְּעֶצֶם הוּא נִרְאֶה? אוֹמְרִים הַמָּוֶת לֹא פּוֹגֵעַ בְּאִישׁ צָעִיר-זָקֵן כָּזֶה. אָז מִי יוֹדֵעַ? אֵינִי בָּטוּחַ אָסוּר לַכֹּל לְהַאֲמִין שְׂאִינִי לְאַט, אַ, אִמָּא רוּחַ אוֹ אֶסְתַּתֵּר מִתַּחַת סָדִין. אוֹ שֶׁמָּא יוֹתֵר טוֹב לִבְרֹחַ מֵעֵבֶר יָם, לְעִיר רְחוֹקָה? יֵשׁ לִי תְּעוּדַת מַשָּׂא, מִקְצוֹעַ אָשִׂים אִפוּר לְהַסְוָאָה. מִצַּד אַחֵר לִחְיוֹת לָנֶצַח אַף זֶה לֹא טוֹב וְלֹא רָצוּי וְלֹא כָּתוּב לִי עַל הַמֵּצַח מָה בָּחַיִּים לִי עוֹד צָפוּי. כָּל מַכִּירַי מִזְּמַן כְּבָר מֵתוּ ומצדי זֶה לֹא יָפֶה לִהְיוֹת אַחֲרוֹן אוּלַי גַּם חֵטְא הוּא אֵינִי מוּכָן וְלֹא רוֹצֶה. וְאִם לָמוּת, אָז בְּלִיֿ מִקוּחַ אֲנִי בּוֹחֵר מִיתָה קַלָּה "אֵל מְלֵא רַחֲמִים" צָנוּעַ בִּמְחִיר סָבִיר, גַּם מַצֵּבָה. עִם פְּלַטַת שֵׁיִשׁ מִסְתּוֹבֶבֶת חַזָּן מַרְשִׁים בַּעַל קוֹל עָרַב, שְׁנֵי הָעֵצִים כְּדַאי לִגְּדֹּעַ שֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ לִי הַנּוֹף. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיַכְנִיסוּנִי בְּלִי כָּל נְאוּם, וְלֹא עָרֹם, עִם דֶּגֶל לְאֹם שֶׁיְכַסוּנִי וְלֹא חָשׁוּב לִי... הַמָּקוֹם. עִם פְּלַטַת שיִשׁ מִסְתּוֹבֶבֶת בָּהּ שְׁמִי עִם אוֹתִיּוֹת זָהָב, וְשִׁיר שֶׁלִּי, וּתְמוּנַת חֶמֶד וְהַלְוָיָה בְּיוֹם שֶׁל סַעַר וְקָהָל רַב עִם מְכוֹנִיּוֹת, נָשִׁים יָפוֹת, בּוֹכוֹת מִצַּעַר מְקַנְּחוֹת אַפָּן בְּמִטְפָּחוֹת. בָּעִתּוֹנִים מוֹדָעוֹת אֵבֶל גְּדוֹלוֹת, קְטַנּוֹת וְכָל מִינֵי, וְזֶה הַכֹּל. וּבְלִי כָּל סֶבֶל כָּעֵת הָבִיאוּ לִי כּוֹס תֵּה. |
| Uvi Art Gallery |