|
|
|
|
באין ביתזאב
כחל
1987
|
| לִי שְׁתֵּי דִּירוֹת וְאֵין לִי בַּיִת לִי יְדִידִים, וְאָנֹכִי לְבַד— לִי לרועץ הָיוּ עָלֵי הַזַּיִת הִשְׁלַכְתִּי עֹגֶן— וְאָנֹכִי נָע וָנָד, טִפְּשׁוּת הַגַּאֲוָה מִזְּמַן קָבַרְתִּי טִפַּסְתִּי לִגְבוֹהִים וְסוּלָמִי אָזַל, בִּלְבוּשׁ שׁוֹנֶה בֵּינֵיכֶם הִתְהַדָרְתְּי וּלְגַן הָעֵדֶן לֹא הִגַּעְתִּי כְּלָל. הָיְתָה לִי רַעְמָה, כְּיוֹם אֲנִי קֵרַחַ נָשְׁרוּ לִי הַנּוֹצוֹת, אַחַת אַחַת, בָּנִיתִי קֵן וּבוֹ אֲנִי אוֹרֵחַ עִם הֶהָמוֹן אֶצְעַד, וְאָנֹכִי—לְבַד. |
| Uvi Art Gallery |