| | |
בְּסִימָן קֵץ
אובי פוזננסקי
1970 |
| נוֹתְרָה הַגַּאֲוָה. הַגַּאֲוָה, לָגֶשֶׁת עַד הַצֵּל, לְלֹא הַסְגֵּר דִּמְעָה. הַגַּאֲוָה. הֱיוֹת אֲנִי. כַּסוֹת פִּצְעִי. לִבִּי צוֹרֵב בְּגַאֲוָה. מָה נוֹרָאָה הַגַּאֲוָה, לָשֵׂאת רָאשִׁי שָׁלֵו מוּל מַבָּטְךָ! לִזְעֹק, לִזְעֹק, לִנְשֹׁם אֲנִי רוֹצָה לִנְשֹׁם, לִקְרֹעַ אֶת קִירוֹת הַלֵּב הַמִּתְחַבֵּט עַד דְּמוֹם— תָּמִיד, תָּמִיד נוֹתֶרֶת רַק הַגַּאֲוָה. |
| Uvi Art Gallery |