נַגְּנוּ לִי

נַגְּנוּ לִי בְּאֶלֶף כִּנּוֹר אֶת שִׁירַת הַתוּגָּה וְהַאַהַב
הַעֲלוּ דְּלֵיקוֹת בַּרְקִיעִים לְמַעַן יִכְאָבוּ כִּלְבָבִי
וְנַהַם גַּלִּים כִּלְאוּ לִי בְּרִבּוֹא קוֹנְכִיּוֹת שֶׁל זָהָב
לְמַעַן יְסַפֵּר לִי הַיָּם אֶת סוֹד חֵירוּתוֹ בִּכְלוּבִי.

אוֹ הָבוּ לִי שׁוֹשָׁן שְׁטוּף עֶדְנָה, שְׁקוּי קֶסֶם חֲלוֹם
הַגוֹמֵעַ נִחוֹחַ אָבִיב, שִׁכּוֹר כּוֹכָבִים וּשְׁמָשׁוֹת
אוֹ בַּרְבּוּר אֵשׁ שֶׁעֵינָיו — נְהָרוֹת שֶׁל תֹּם
הַטּוֹבֵל בְּאֲגַם צְלָלִים שֶׁל יָרֵחַ כְּפוּל בָּבוּאוֹת.

אַךְ בַּדָּד נָא נִטְשׁוּנִי, עֵת אֵין חֶפְצִי בִּסְמָלִים
עֵת לֹא יָנֵצוּ ורְדֵי עֶצֶב, אַף לֹא בְּשַׁלְהֵי הַפְּרִיחָה
שָׁעָה שֶׁכֵּפֶל אוֹר-צֵל יֹאבַד בְּנִבְכֵי הַגִיגִים
וּתְשוּקַת דְּרוֹר תִּקְרַע מֵיתָרֵי שִׁירָה רוֹטֵטָה