| | |
הֱיֵה זוֹכֵראובי פוזננסקי
1970 |
| הַלֵּב הִכָּה. הָרֶגַע. הַמַּבָּט, שֶׁבְּעֹמְקוֹ נוֹלֶדֶת לִי חִידָה. הַלַּיְלָה מִתְנַשֵׁב בְּגַל כְּאֵב בָּאֳרָנִים. אָהַבְתִּיךָ. לֹא מֵעוֹלָם הָיְתָה פְּרִידָה כָּזוֹ. צִלְךָ בַּלֵּב אֲנִי אֶזְכֹּר. חֶשְׁכַּת הַמַּדְרֵגוֹת, יָדֶיךָ עַצְבוּת הַנְּשִׁיקָה. הָיָה זֶה סוֹף הַקַּיִץ אֲנִי אֶזְכֹּר. אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָלַכְתָּ שָׁעָה רַבָּה נִטְרַף הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן בַּתְּרִיס הָרֶגַע. עַתָּה שׁוּב אֵין לַחֲזֹר לַזְּמַן שֶׁמֵעֶבְרוֹ. בְּאֵיזֶה נוֹף רָחוֹק נוֹשִׁיט יָדַיִם בָּחִיּוּךְ הַמִּתְנַכֵּר אֲנִי אֶזְכֹּר. אַתָּה, וּמַבָּטְךָ, אֲשֶׁר אֵינוֹ נִקְרַע מִתּוֹךְ עֵינַי. הָה, לֹא לִזְעֹק הֶעָבָר—הָיָה חִידָה. הֱיֵה זוֹכֵר— |
| Uvi Art Gallery |