| | |
אַתָּהאובי פוזננסקי
1971 |
אַתָּה, בְּחֲלוֹמִי—עָלֶה, תָּמִיד נוֹשֵׁר— וְזָעַק זְאֵבִים מֵעֹמֶק עֲרֵבוֹת תָּמִיד גַּעְגּוּעִים, גַּעְגּוּעִים— בְּחֲלוֹמִי—אֲנִי תָּמִיד דּוֹהֶרֶת, דּוֹהֶרֶת. דְּבָרִים יָמוּתוּ. מוּטָב בִּדְהָרָה. וְיֵשׁ חֶרדַת שַׁלֶּכֶת נוֹרָאָה בִּתְהוֹמִי. אַתָּה. |